מה אלגוריתם יכול ומה הוא לא יכול לעשות בתיק השקעות

היתרון הראשון הוא עקביות. אדם הבוחן את אותם נתונים בשני מועדים שונים עשוי להגיע לשתי מסקנות שונות, בהשפעת עייפות, כותרת בחדשות או החלטה קודמת שהתבררה כשגויה. מערכת מבוססת כללים מגיעה לאותה מסקנה בכל פעם שמתקיימים אותם תנאים.

היתרון השני הוא היקף העיבוד. מערכת יכולה לבחון מדדי תנודתיות, מחירים ונתונים נוספים ממספר שווקים באופן רציף, בעוד אדם בוחן בכל רגע חלק מצומצם מהם. היתרון השלישי הוא היעדר תגובה רגשית: ירידה חדה אינה משנה את אופן פעולתה של מערכת, והיא ממשיכה לפעול לפי אותם כללים. היתרון הרביעי הוא תיעוד, שכן כל החלטה נשמרת יחד עם הנתונים שהובילו אליה.

היתרון הראשון הוא הקשר. אירוע חדשותי, שינוי רגולטורי או התפתחות גיאופוליטית אינם תמיד ניתנים לתרגום לנתון מספרי, ואדם יכול להעריך את משמעותם. היתרון השני הוא התמודדות עם מצבים חסרי תקדים, שבהם הכללים לא נבנו עבור המציאות שנוצרה, ונדרשת החלטה האם להמשיך, להשהות או לעצור את המערכת.

היתרון השלישי הוא הלקוח עצמו. שינוי במצב המשפחתי, צורך בנזילות בתאריך ידוע או שינוי באופק ההשקעה אינם נתונים שהמערכת מודדת, והם משפיעים על מדיניות ההשקעה. היתרון הרביעי הוא האחריות המקצועית, שאינה ניתנת להעברה למערכת, כמתואר במה האלגוריתם לא מחליט לבד.

משימה	מתאימה יותר למערכת	מתאימה יותר לאדם
מעקב רציף אחר נתוני שוק	כן	לא
תגובה אחידה לתנאים חוזרים	כן	לא
פירוש אירוע חסר תקדים	לא	כן
התאמה לצרכיו של לקוח מסוים	לא	כן
נשיאה באחריות המקצועית	לא	כן

הגבול המשותף לשני הצדדים הוא ידיעת העתיד. אין שיטה, אנושית או ממוחשבת, היודעת מה יעשה השוק מחר, ולכן כל ניסוח המבטיח כיוון או שיעור תוצאה אינו מתאר ניהול השקעות. כללים מגיבים לנתונים שכבר נמדדו, ושיקול דעת אנושי נשען על מידע שכבר קיים, ושניהם פועלים תחת אי ודאות.

מכאן נובעת גם מגבלת הבחינה ההיסטורית: היא מלמדת כיצד היו פועלים הכללים בתקופה שחלפה, ולא מה יקרה בתקופה הבאה. ביצועי העבר אינם מעידים על ביצועים עתידיים, וגם שיטה שנבחנה על עשרות שנות נתונים עשויה להיתקל בתנאים שלא הופיעו בהם.

השאלה האם גישה כלשהי מנצחת את השוק נשמעת מדויקת, אך היא משמיטה את המשתנה המרכזי. תיק מנוהל נבנה לפי רמת סיכון שנקבעה עבור משקיע מסוים, ואילו מדד מניות משקף חשיפה מלאה לשוק המניות בכל עת. השוואה ביניהם היא השוואה בין שני דברים שנועדו למטרות שונות.

דוגמה מספרית כללית ממחישה זאת. משקיע שמדיניות ההשקעה שלו מתירה חשיפה מנייתית בטווח של 30% עד 70%, בתיק בהיקף 500,000 ש״ח, מחזיק ברכיב הצמוד לשוק המניות סכום הנע בין 150,000 ש״ח לבין 350,000 ש״ח. תיק כזה לא נועד להתנהג כמו מדד מניות, ולכן השוואתו למדד אינה מלמדת על איכות הניהול. השאלה המדויקת יותר נוגעת לרמת הסיכון שנלקחה ולהתאמתה לצרכיו של המשקיע, כפי שנקבעה בשאלון הצרכים ובמדיניות ההשקעה.

שלושה דברים נמצאים בתחום שניתן לנהל באופן שיטתי. הראשון הוא רמת החשיפה: הגדרה מראש של הטווח המותר ושל התנאים שבהם היא מתעדכנת בתוכו. השני הוא משמעת הביצוע, כלומר פעולה לפי מה שהוגדר גם כאשר התחושה בשוק מושכת לכיוון אחר. השלישי הוא עקביות התגובה לתנאים חוזרים, כך שמצב דומה מטופל באותו אופן ולא לפי מצב הרוח באותו יום.

מה שנותר מחוץ לתחום זה הוא התוצאה עצמה, שהיא תמיד פועל יוצא של השוק. ההשוואה המלאה בין שתי הגישות מפורטת בניהול השקעות שיטתי מול שיקול דעת, והתפיסות המוטעות הנפוצות בתחום נדונות במיתוסים על מסחר אלגוריתמי. אצל אוצרות שוקי הון הטכנולוגיה בוחנת מדדי פחד ומציעה עדכון של רמת החשיפה בתוך הטווח שנקבע לכל לקוח, ומנהלי התיקים בעלי הרישיון הם שמחליטים אם לבצע.