מיתוסים על מסחר אלגוריתמי: מה נכון ומה סתם

זהו המיתוס המרכזי, ומקורו בבלבול בין עקביות לבין הצלחה. שיטה מבוססת כללים אכן פועלת באופן זהה בכל פעם שמתקיימים אותם תנאים, אך התוצאה של אותה פעולה תלויה בשוק ולא בכלל עצמו. כאשר השוק נע באופן שאינו תואם את ההנחות שעליהן נבנו הכללים, השיטה תייצר תוצאות חלשות, ותקופות כאלה הן חלק מובנה בכל גישה שיטתית ולא תקלה בה.

ההיסטוריה של השווקים כוללת מחזורי עליות וירידות, ובכל אחד מהם נרשמו תקופות ממושכות שבהן שווי נכסים ירד. שיטה שנבנתה על נתוני עבר נבחנה בהכרח על מחזורים שכבר התרחשו, ולכן היא עשויה להיתקל בתנאים שלא נצפו בעת בנייתה. ביצועי העבר אינם מעידים על ביצועים עתידיים, ואין בבחינה היסטורית של כללים כדי ללמד על תוצאה עתידית.

מה שכן ניתן לומר הוא ששיטה כתובה מאפשרת לבחון בדיעבד מדוע התקבלה החלטה, ולזהות אם היא נבעה מהכללים או מסטייה מהם. זהו יתרון של בקרה ותיעוד, ולא יתרון של תוצאה.

התמונה של מערכת הפועלת לבדה בחדר חשוך רחוקה מהמציאות המקצועית. בפועל מעורבים בה אנשים בארבעה שלבים לפחות. בשלב הבנייה אדם מגדיר אילו נתונים ייבחנו, אילו ספים ייקבעו ומה תהיה תגובת המערכת לכל תנאי. בשלב הבדיקה נבחנים הכללים על נתונים היסטוריים ומחוץ למדגם שעליו נבנו, מתוך ניסיון לזהות התאמת יתר.

בשלב ההפעלה מנוטרת המערכת באופן שוטף, ונבדק הפער בין מה שביקשה לבצע לבין מה שבוצע בפועל. בשלב הרביעי, ואולי החשוב מכולם, קיימת סמכות אנושית לעצור את המערכת כאשר מתרחש אירוע שלא נלקח בחשבון בבנייתה. כאשר מדובר בניהול כספי לקוחות, האחריות המקצועית ממילא נותרת בידי בעל רישיון מנהל תיקים, כמפורט במה האלגוריתם לא מחליט לבד.

ההבחנה בין תגובה לבין ניבוי היא ההבחנה המקצועית החשובה ביותר בתחום. כלל מבוסס נתונים אומר בפועל משהו מסוג זה: כאשר מדד תנודתיות נמצא מעל רמה מסוימת במשך מספר ימים, רמת החשיפה תעודכן לפי הטבלה שנקבעה מראש. הכלל אינו טוען דבר על מה שיקרה מחר, אלא מגדיר תגובה למה שכבר נמדד.

ההבדל אינו סמנטי. שיטה המתיימרת לנבא נמדדת בשאלה האם ניחשה נכון, ואילו שיטה המגיבה לכללים נמדדת בשאלה האם פעלה לפי מה שהוגדר לה. השנייה ניתנת לבחינה ולביקורת, ולכן היא מתאימה למסגרת שבה נדרש להסביר כל החלטה בדיעבד. גם ההבחנה הזו אינה מבטיחה תוצאה, והיא נוגעת לאופן קבלת ההחלטה בלבד.

מכאן נגזרת גם דרך פשוטה לבחון גוף המציג מערכת ממוחשבת. גוף המתאר את שיטתו במונחים של תגובה לתנאים מדידים יוכל להסביר אילו נתונים נבחנים, באיזו תדירות ומה קורה כאשר נתון חוצה סף, ואילו גוף המתאר את שיטתו במונחים של זיהוי מוקדם של תנועות שוק נדרש להסביר על מה נשענת אותה יכולת. השאלה הזו לבדה מפרידה בין תיאור מקצועי לבין ניסוח שיווקי.

בחלקו מיתוס זה היה נכון. עד לפני שנים לא רבות, גישה לנתוני שוק, כוח מחשוב ותשתית מסחר הייתה יקרה מאוד, ולכן התחום היה נחלת גופים גדולים בלבד. כיום עלות הנתונים והמחשוב ירדה, וכלים לבניית מודלים ולבחינתם זמינים גם לגופים קטנים.

מה שלא השתנה הוא הצד הרגולטורי והתפעולי. ניהול כספי אחרים מחייב רישיון, הון עצמי, ביטוח אחריות מקצועית, מערך ציות ובקרה, וחיבור לחבר בורסה על כל הדרישות הנלוות. לכן הפער בין יכולת לבנות מודל לבין יכולת לנהל בו כספי לקוחות נותר גדול, ומשקיע הבוחן גוף כזה נדרש לבדוק את הרישיון לפני שהוא בוחן את הטכנולוגיה.

בצידו השני של המיתוס עומדת טעות הפוכה, לפיה כל אדם שהוריד כלי לבניית מודלים כשיר לנהל כספים של אחרים. הפער בין השניים אינו נמדד בידע טכני אלא בחובות שהדין מטיל על מי שמנהל כסף שאינו שלו, ובכללן חובת אמון, חובת התאמה ללקוח וחובת דיווח שוטף. אלה אינן נגזרות מאיכות המודל, והן חלות עליו במלואן.

המילה אלגוריתם מזוהה בציבור עם מסחר בשברירי שנייה, ובפועל היא מתארת רק את העובדה שההחלטה מתקבלת לפי כללים. מהירות הפעולה נקבעת בכללים עצמם ואינה נגזרת מהם.

דוגמה מספרית כללית ממחישה זאת. מודל הבוחן נתוני תנודתיות פעם ביום מבצע כמאתיים וחמישים בדיקות בשנת מסחר, ואם הכללים מגדירים שינוי חשיפה רק במעבר סף מוגדר, מספר השינויים בפועל עשוי לעמוד על כמה פעמים בשנה בלבד. מודל כזה שקט הרבה יותר מניהול המבוסס על תגובה לכל כותרת בחדשות, וההבדל בינו לבין מסחר בתדירות גבוהה הוא הבדל של סדרי גודל.

המיתוס	מה מדויק יותר
האלגוריתם תמיד מרוויח	כל שיטה כוללת תקופות חלשות, והתוצאה תלויה בשוק
אין אדם בתמונה	אדם בונה, מכייל, מנטר ורשאי לעצור, והאחריות בידי בעל רישיון
האלגוריתם חוזה את השוק	הכללים מגדירים תגובה לנתון שנמדד, ולא תחזית
זה רק לגופים ענקיים	חסמי הטכנולוגיה ירדו, חסמי הרישוי והבקרה נותרו
אלגוריתם פירושו מהירות	תדירות הפעולה נקבעת בכללים ויכולה להיות נמוכה מאוד

ההבחנות האלה אינן מציגות גישה שיטתית כעדיפה על ניהול מבוסס שיקול דעת, אלא מתארות מה כל אחת מהן עושה. ההשוואה בין השתיים מפורטת במה אלגוריתם יכול ומה הוא לא יכול לעשות בתיק השקעות, והשאלה מה קורה כשהשוק יורד נדונה באלגוריתם מול רגש. משקיע שמבין את גבולות השיטה נמצא בעמדה טובה יותר לבחון כל הצעה בתחום, ולשאול את השאלות שמפרידות בין תיאור מקצועי לבין הבטחה שאין מאחוריה כיסוי.