IRA בניהול עצמאי מול IRA מנוהל בידי מנהל תיקים

IRA, ראשי תיבות של Individual Retirement Account, מתנהל מכוח תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(קופת גמל בניהול אישי), תש"ע-2009, אשר יצרו בישראל מבנה שבו החוסך מקבל את החלטות ההשקעה בחשבון הייעודי המתנהל עבורו במקום שהגוף המוסדי יקבל אותן עבורו. הכספים ממשיכים להתנהל בקופת גמל לכל דבר, אצל גוף מתפעל הנתון לפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, והוותק, מעמד הכספים וזכויות המשיכה נשמרים כפי שהיו לפני המעבר.

מכאן שההבדל בין ניהול עצמאי לבין ניהול בידי מנהל תיקים אינו הבדל במעמד המשפטי של הכסף ואינו הבדל בהטבות המס. שתי הדרכים כפופות לאותן מגבלות השקעה, ובהן איסור על החזקת נכסים שאינם סחירים, כללי פיזור המגבילים את שיעור ההחזקה בניירות ערך של תאגיד יחיד ואיסור על נטילת אשראי לצורך השקעה, כמפורט במדריך תקנות ההשקעה ב-IRA.

משותפת להן גם נקודה מעשית שמשקיעים רבים אינם מודעים לה: שינוי הרכב ההשקעות בתוך החשבון מתבצע בתוך המעטפת הפנסיונית ואינו יוצר אירוע מס במועד השינוי, וזאת בשונה מתיק השקעות רגיל. משמעות הדבר עבור החוסך נגזרת מנתוניו האישיים, והאמור אינו מהווה ייעוץ מס.

בניהול עצמאי החוסך פותח את החשבון אצל הגוף המתפעל, מקבל גישה למערכת המסחר ומבצע בעצמו את פעולות הקנייה והמכירה. לצד חופש הפעולה נופלות עליו ארבע משימות שאינן חד פעמיות: קביעת הרכב ההשקעות בהתאם לאופק החיסכון ולרמת הסיכון שהוא מוכן לשאת, שמירה על פיזור מספק, מעקב שוטף אחר החשבון ואיזון מחדש כאשר משקלי הרכיבים סוטים מן ההרכב שנקבע.

לצד אלה מוטלת עליו האחריות לעמידה במגבלות ההשקעה. הגוף המתפעל מנטר את החשבון, ובמקרה של חריגה הוא פונה לחוסך לתיקונה בתוך פרק זמן קצוב, ותיקון כזה עשוי לחייב מכירה של אחזקה שנרכשה. מדובר בעבודה שוטפת ולא בפעולה חד פעמית, ובחוסך שאינו פנוי לה באופן סדיר החשבון נוטה להיוותר במשך חודשים ארוכים בהרכב שנקבע בתחילת הדרך, גם כאשר נסיבותיו האישיות השתנו.

הממד השלישי הוא ההתנהלות בתקופות תנודתיות. חשבון פנסיוני הנצבר לאורך שנים נבחן ברגעים שבהם השוק יורד בחדות, ובהם נדרשת החלטה שקולה מול לחץ. משקיע המנהל את כספו בעצמו מקבל את ההחלטה הזו בלי בקרה חיצונית, וזהו אחד ההבדלים המשמעותיים בין שתי הדרכים.

ניהול החשבון עבור החוסך מותר רק למי שמחזיק ברישיון מנהל תיקים מרשות ניירות ערך, מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. החוק מטיל על בעל הרישיון חובת אמונים וחובת זהירות כלפי הלקוח, מחייב בירור צרכים לפני תחילת הניהול ומחייב הסכם ניהול בכתב שבו נקבעת מדיניות ההשקעה.

בפועל נחתמים שני מסמכים: הסכם ניהול מול מנהל התיקים וייפוי כוח מוגבל מול הגוף המתפעל. ייפוי הכוח מתיר למנהל התיקים לבצע פעולות השקעה בחשבון בלבד, ואינו מתיר משיכת כספים או העברתם לצד שלישי, כך שהכספים נותרים בחשבון הקופה המתנהל עבור החוסך. אופן קביעת מדיניות ההשקעה והשאלות שנשאלות במהלכה מתוארים במדריך שאלון צרכים ופרופיל סיכון.

הערך הנוסף אינו בעצם ביצוע הפעולות, שכן אלה נגישות גם לחוסך עצמו, אלא בקיומו של גורם מקצועי הנושא באחריות מקצועית ורגולטורית, פועל בגבולות מדיניות שנקבעה מראש ומדווח על פעולותיו. אצל גוף המשלב טכנולוגיה בקבלת ההחלטות, כמו אוצרות, ההחלטה בפועל נותרת בידי מנהלי התיקים המורשים, והטכנולוגיה משמשת ככלי המזין אותם בנתונים.

השוואת עלויות בין שתי הדרכים נעשית על העלות הכוללת ולא על רכיב בודד. הדוגמה שלהלן ממחישה סדר גודל בלבד, במספרים כלליים שאינם מתייחסים לגוף מסוים או לחשבון מסוים.

בחשבון שבו נצברו 500,000 ש"ח, ושבו דמי הניהול התפעוליים עומדים על 0.3% לשנה, העלות התפעולית היא 1,500 ש"ח. אליה מתווספות עמלות הקנייה והמכירה, התלויות במספר הפעולות בפועל, ולכן חוסך המבצע פעולות רבות עשוי לשלם יותר מחוסך המבצע מעט פעולות. בניהול בידי מנהל תיקים מתווספים דמי ניהול תיקים, ובשיעור של 0.8% לשנה מדובר בתוספת של 4,000 ש"ח, כך שהעלות הכוללת מסתכמת בכ-5,500 ש"ח שהם כ-1.1% מן הצבירה.

המספרים משתנים בין גוף לגוף ובין היקף צבירה אחד לאחר, והשיעורים אינם אחידים בשוק. הנקודה המעשית היא שהפער בין שתי הדרכים אינו רק פער עלות, אלא פער בין עלות לבין מה שניתן תמורתה, ובחינה נכונה מציבה את שני הצדדים זה מול זה.

ההתאמה נבחנת בחמישה ממדים. הראשון הוא זמן: האם החוסך פנוי למעקב סדיר לאורך שנים ולא רק בחודשים הראשונים. השני הוא ידע: היכרות עם מבנה השווקים, עם משמעות הפיזור ועם מגבלות ההשקעה החלות על החשבון. השלישי הוא משמעת בתקופות ירידות, שהוא הממד שקשה ביותר להעריך מראש.

הרביעי הוא זמינות: חשבון פנסיוני מלווה את החוסך עשרות שנים, וקיימות בהן תקופות של היעדרות, מחלה או עומס שבהן איש אינו עוקב אחר החשבון. החמישי הוא היקף הצבירה, המשפיע על משקלה של כל עלות קבועה ועל סוג המענה שניתן לקבל. ריכוז של השיקולים הללו, לרבות תנאי הסף להצטרפות, מופיע במדריך למי מתאים IRA.

בחירה בניהול מקצועי אינה בלתי הפיכה, וגם המעבר ההפוך אפשרי, שכן שתי הדרכים מתקיימות באותו חשבון ואינן מחייבות ניוד לגוף אחר. חוסך המבקש לבחון אילו שאלות ראוי להציג לפני חתימה על הסכם ניהול ימצא רשימה מסודרת במדריך איך בוחרים מנהל תיקים, ובכלל זה שאלות על מדיניות ההשקעה, על אופן הדיווח ועל מבנה העלויות. לבירור התאמת ניהול מקצועי לחשבון IRA קיים ניתן לפנות לשיחה עם אחד ממנהלי התיקים המורשים.