מיסוי השקעות בשוק ההון: מס רווח הון וקיזוז הפסדים

בתיק השקעות המס אינו נגזר משווי התיק אלא מפעולות שנעשו בו. עלייה בשווי של נייר ערך שהמשקיע ממשיך להחזיק אינה יוצרת חבות מס, גם אם היא מוצגת בדוח החודשי כרווח לא ממומש. הרגע שבו נוצרת החבות הוא רגע המימוש, כלומר מכירה של הנייר, פדיון שלו במועד הפירעון, או פעולה אחרת שהפקודה רואה בה מכירה.

לצד המימוש קיימים שני אירועים נוספים שמייצרים חבות שוטפת: חלוקת דיבידנד על ידי חברה, ותשלום ריבית או קופון על נכס חוב. בשני המקרים המס מנוכה בדרך כלל במועד התשלום, גם אם המשקיע לא מכר דבר.

העברה של ניירות ערך בין חשבונות שבבעלות זהה אינה נחשבת בדרך כלל למכירה, בכפוף לכללים ולתיעוד הנדרש, ולכן ניוד תיק בין גופים אינו יוצר מיסוי מיידי. הרחבה על מבנה האירוע מופיעה בהסבר על מה זה אירוע מס ומתי הוא נוצר בהשקעות.

הפקודה מבחינה בין סוגי הכנסה שונים, וההבחנה הזו קובעת גם את שיעור המס וגם את הבסיס שעליו הוא מחושב. הטבלה הבאה מציגה את המבנה הכללי החל על משקיע יחיד שאינו סוחר בניירות ערך במסגרת עסק.

סוג ההכנסה	בסיס החישוב	שיעור המס ליחיד
רווח הון ממניה או מנכס צמוד מדד	ריאלי, לאחר נטרול עליית המדד	25%
רווח הון או ריבית מנכס שקלי שאינו צמוד	נומינלי, על הרווח המלא	15%
דיבידנד למשקיע יחיד	נומינלי	25%
דיבידנד לבעל מניות מהותי	נומינלי	30%

על כך עשוי להתווסף מס נוסף על הכנסות גבוהות, לפי סעיף 121ב לפקודה, בשיעור ובתקרה הקבועים בדין ומתעדכנים מעת לעת. תחולתו נבחנת ברמת סך ההכנסה השנתית של הנישום ולא ברמת התיק, ולכן היא משתנה ממשקיע למשקיע.

לצד המס עצמו פועלת גם מערכת אמנות המס עם מדינות זרות, שמשפיעה על ניכוי המס במקור על דיבידנד מניירות ערך זרים. משקיע שמחזיק ניירות ערך אמריקאיים נדרש בדרך כלל להצהיר על תושבותו לצורך יישום שיעור האמנה.

ההבדל בין שני בסיסי החישוב אינו טכני בלבד, והוא עשוי לשנות את סכום המס בפועל. במס ריאלי מנוטרלת תחילה עליית מדד המחירים לצרכן שחלה בתקופת ההחזקה, והמס מוטל רק על היתרה. במס נומינלי מוטל המס על מלוא הרווח בשקלים.

לצורך המחשה כללית: משקיע רכש נייר ערך צמוד בסכום של 100,000 שקלים ומכר אותו לאחר תקופה בסכום של 120,000 שקלים, ובאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן בשיעור של 3%. עלות הרכישה המתואמת עומדת על 103,000 שקלים, הרווח הריאלי עומד על 17,000 שקלים, והמס בשיעור של 25% מסתכם בכ-4,250 שקלים. אילו היה מדובר בנכס שקלי לא צמוד, המס היה מחושב על מלוא הרווח הנומינלי בשיעור הקבוע לגביו.

המשמעות היא שבתקופות של אינפלציה גבוהה, אופן ההצמדה של הנכס משפיע לא רק על התשואה אלא גם על שיעור המס האפקטיבי. הרחבה על ההבחנה מופיעה בהסבר על מס ריאלי מול מס נומינלי.

סעיף 92 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] מסדיר את קיזוז הפסדי ההון. הכלל המרכזי הוא שהפסד הון שמומש בפועל ניתן לקיזוז כנגד רווח הון שמומש בפועל, ואין משמעות לשאלה אם הרווח נוצר בנייר מאותו סוג. הפסד ממניה ניתן לקיזוז כנגד רווח מאגרת חוב, והפסד מנייר ערך שנסחר בישראל ניתן לקיזוז כנגד רווח מנייר ערך שנסחר בחוץ לארץ.

בשנת המס שבה נוצר ההפסד, הפקודה מאפשרת גם קיזוז כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד שמקורם בניירות ערך, בכפוף לתנאים ולמגבלת שיעור המס שנקבעה. לעומת זאת, הפסד הון אינו ניתן לקיזוז כנגד הכנסה מיגיעה אישית כמו משכורת.

חשוב להבחין בין הפסד שנרשם בדוח לבין הפסד שמומש. ירידת ערך של נייר שהמשקיע ממשיך להחזיק אינה יוצרת הפסד בר קיזוז. פירוט הכללים מופיע במדריך על מה מותר לקזז מול מה.

כאשר ההפסד שמומש גדול מהרווחים שמומשו באותה שנה, היתרה אינה נמחקת. הפקודה מאפשרת להעביר את היתרה לשנות המס הבאות ולקזז אותה כנגד רווח הון שייווצר בעתיד, בכפוף לתנאים שנקבעו. ההעברה פועלת קדימה בלבד, ולא ניתן להחיל הפסד שנוצר השנה על רווח שמוסה בשנה קודמת.

התנאי המעשי המרכזי הוא דיווח. כדי לשמר את ההפסד לשימוש עתידי נדרש בדרך כלל להגיש דוח שנתי לרשות המסים ולהצהיר על ההפסד באותה שנה שבה נוצר. הפסד שלא דווח עלול שלא להישמר, ולכן שמירה מסודרת של טופס 867 ושל דוחות התיק היא חלק מהתהליך.

בחשבון ניירות ערך המתנהל בישראל, חבר הבורסה או הבנק מנכה בדרך כלל את המס במקור ומעביר אותו לרשות המסים. הקיזוז השוטף מתבצע ברמת החשבון הבודד, ולכן רווח בחשבון אחד והפסד בחשבון אחר אצל גוף אחר אינם נפגשים באופן אוטומטי.

משקיע שמחזיק כמה חשבונות אצל גופים שונים עשוי למצוא שנוכה לו מס על רווח בחשבון אחד, בעוד שבחשבון אחר נצבר הפסד שטרם נוצל. במצב כזה הדרך לקיזוז עוברת דרך הדוח השנתי, שבו נאספים הנתונים מכלל החשבונות. הרחבה מופיעה בהסבר על קיזוז הפסדים בין שני חשבונות אצל גופים שונים.

מנהל תיקים בעל רישיון אינו יועץ מס, ואינו קובע את חבות המס של הלקוח. עם זאת, שיקולי מס הם חלק מהתמונה שבה נבחנת פעולה בתיק, משום שהתשואה שנשארת בידי הלקוח היא התשואה שלאחר עלויות ולאחר מס. מנהל תיקים עשוי לשקול את עיתוי המימוש או את בחירת המכשיר במסגרת מדיניות ההשקעה שנקבעה, בלי שהדבר יהווה ייעוץ מס.

באוצרות שוקי הון מדיניות ההשקעה נקבעת מול הלקוח ומיושמת בפיקוח מנהלי תיקים בעלי רישיון, וההיבטים הפרטניים של המיסוי נבחנים מול איש מקצוע בתחום המס בהתאם לנתוניו האישיים של הלקוח.