מסחר אלגוריתמי: המדריך המלא, איך זה עובד ומי משתמש בזה

ההבדל בין החלטה אלגוריתמית להחלטה שיקולית אינו נמצא בטכנולוגיה אלא בסדר הפעולות. בהחלטה שיקולית אדם בוחן מצב, שוקל שיקולים ומחליט, ואותו אדם עשוי להחליט אחרת בנסיבות דומות ביום אחר. בהחלטה אלגוריתמית הכלל נקבע מראש, לפני שהמצב הספציפי התרחש, והוא מיושם באופן זהה בכל פעם שהתנאים מתקיימים.

המשמעות המעשית של סדר הפעולות הזה היא שהכלל ניתן לתיעוד, לבדיקה ולביקורת בדיעבד. אפשר לשחזר מדוע נשלחה פקודה מסוימת במועד מסוים, אפשר להשוות בין ההתנהגות שנצפתה לבין ההתנהגות שהוגדרה, ואפשר לזהות סטייה. בהחלטה שיקולית טהורה השחזור הזה קשה בהרבה, משום שהוא נשען על זיכרון ועל תיאור בדיעבד של שיקולים שלא תמיד נרשמו בזמן אמת.

כלל כזה מורכב בדרך כלל מארבעה רכיבים. הראשון הוא הנתון הנבדק, שיכול להיות מחיר, נפח מסחר, מדד תנודתיות או נתון כלכלי. השני הוא התנאי, כלומר הסף שבו הכלל מופעל. השלישי הוא הפעולה, לרבות סוג הפקודה, ההיקף ולוח הזמנים לביצועה. הרביעי, ולעיתים החשוב מכולם, הוא תנאי העצירה, כלומר המקרים שבהם הכלל אינו פועל או שבהם הפעילות מושהית.

הרכיב הרביעי הוא זה שמבדיל בין מערכת מקצועית לבין כלל שנכתב בחיפזון. מערכת שאין לה מנגנון עצירה מוגדר תמשיך לפעול גם כאשר הנתונים שהיא מקבלת שגויים, כאשר תנאי השוק חורגים מן הטווח שלגביו היא נבנתה, או כאשר תקלה טכנית משבשת את הקשר לזירת המסחר. תיאור מפורט של השרשרת מן הנתון ועד הפקודה מופיע במדריך על איך עובד אלגוריתם מסחר.

הבלבול הגדול ביותר בתחום נובע מכך ששלוש פעילויות שונות מאוד נושאות את אותו שם.

השימוש הראשון הוא ביצוע. גוף מוסדי המבקש לרכוש כמות גדולה של נייר ערך אינו יכול לשלוח פקודה אחת גדולה, משום שפקודה כזו תזיז את המחיר לרעתו. אלגוריתמי ביצוע מפצלים את הפקודה לפקודות קטנות לאורך זמן ולפי לוגיקה מוגדרת, במטרה לצמצם את השפעת הפעולה על המחיר. כאן האלגוריתם אינו מחליט מה לקנות אלא רק כיצד לבצע החלטה שכבר התקבלה, והרחבה על כך מופיעה במדריך על אלגוריתמי ביצוע.

השימוש השני הוא אסטרטגיות כמותיות. כאן המערכת מזהה דפוסים סטטיסטיים ומבקשת להפיק רווח מפעולת המסחר עצמה, לרוב באופק זמן קצר, לעיתים שברירי שנייה. מדובר בפעילות מסחר לכל דבר, המתבצעת בדרך כלל על הון קנייני של הגוף או במסגרת קרן, ואופן הפעולה שלה נסקר במדריך על קרנות כמותיות.

השימוש השלישי, והוא הרחוק ביותר משני הראשונים, הוא ניהול חשיפה שיטתי בתיק ארוך טווח. כאן אין ניסיון להרוויח מפעולת המסחר, אלא לקבוע באופן מסודר איזה חלק מן התיק חשוף לשוק המניות בהתאם לתנאים שנמדדו ובגבולות מדיניות ההשקעה שנקבעה. אופק הזמן נמדד בשבועות ובחודשים, מספר הפעולות קטן, וההבחנה בין השימוש הזה לבין השניים הקודמים נדונה בהרחבה במדריך על מסחר אלגוריתמי מול ניהול תיקים אלגוריתמי.

מאפיין	אלגוריתם ביצוע	אסטרטגיה כמותית	ניהול חשיפה שיטתי
מה נקבע	אופן ביצוע פקודה קיימת	מה לקנות ומה למכור	איזה חלק מהתיק חשוף לשוק
אופק זמן	דקות עד ימים	שברירי שנייה עד שבועות	שבועות עד חודשים
מספר פעולות	גבוה בתוך פקודה אחת	גבוה מאוד	נמוך
מי מפעיל	חדרי מסחר וברוקרים	קרנות וגופים קנייניים	מנהלי תיקים ומנהלי נכסים
מטרה מוצהרת	צמצום השפעה על המחיר	רווח מפעולת המסחר	התאמת רמת הסיכון למדיניות

הקבוצה הראשונה היא עושי שוק, המצטטים מחירי קנייה ומכירה באופן רציף ומנהלים מלאי משתנה. פעילות כזו אינה אפשרית ידנית בקצב שבו נדרשת עדכון ציטוטים בשווקים מודרניים, ולכן היא ממוחשבת כמעט כולה. הקבוצה השנייה היא חדרי מסחר של בנקי השקעות, המפעילים אלגוריתמי ביצוע עבור לקוחות מוסדיים ולעיתים גם פעילות קניינית. הקבוצה השלישית היא קרנות כמותיות וקרנות גידור המבוססות על מודלים. הקבוצה הרביעית היא מנהלי נכסים מוסדיים, המשתמשים בכלים ממוחשבים בעיקר לביצוע ולבקרה ולא כשיטת מסחר עצמאית.

המשותף לארבע הקבוצות הוא שההיקף או הקצב של הפעילות אינם מאפשרים ביצוע ידני. דוגמה מספרית פשוטה ממחישה זאת: גוף המבקש לרכוש נייר ערך בהיקף של חמישה מיליון ש״ח, כאשר נפח המסחר היומי הממוצע באותו נייר עומד על שלושה מיליון ש״ח, אינו יכול לשלוח פקודה אחת מבלי להזיז את המחיר באופן מהותי כנגד עצמו. פיצול הפקודה על פני כמה ימי מסחר ולפי לוגיקה שנקבעה מראש הוא הדרך המקובלת להתמודד עם המגבלה הזו, והוא נדרש בין אם מדובר בגוף מוסדי ישראלי ובין אם מדובר בקרן זרה.

לגבי חלקה של הפעילות הזו בנפח המסחר קיימים אומדנים רבים, והם נעים בטווח רחב. אין מספר אחד מוסכם, וזאת משלוש סיבות: ההגדרה של פקודה אלגוריתמית משתנה בין מקורות, זירות מסחר שונות מדווחות באופן שונה, וחלק ניכר מן הפעילות מתבצע מחוץ לבורסות המרכזיות. מה שמקובל לומר הוא שבשווקים מפותחים מדובר בחלק ניכר מנפח המסחר ולא בתופעה שולית, ומי שמצטט אחוז מדויק בלי לציין את מקורו ואת הגדרתו אינו מדייק. המצב בשוק המקומי נסקר במדריך על מסחר אלגוריתמי בישראל.

השלב הראשון הוא הנתונים. מערכת מקצועית אינה ניזונה ממחירים בלבד, והיא מקבלת נתוני שוק, נתוני נפח, נתוני נגזרים ולעיתים נתונים כלכליים, ובכל אחד מהם עשויים להופיע ערכים חסרים או שגויים שיש לזהות לפני שהם מגיעים לכלל ההחלטה. השלב השני הוא המחקר, שבו נבחנת השערה על התנהגות השוק ונבדקת מול נתונים היסטוריים. השלב השלישי הוא הבדיקה ההיסטורית, המוכרת בשמה בק-טסטינג, שמטרתה לבחון כיצד היה הכלל מתנהג בעבר ומהם גבולותיו, כמוסבר במדריך על בק-טסטינג.

שני השלבים האמצעיים הם גם מקור הכשלים הנפוץ ביותר. ככל שנבדקות יותר גרסאות של אותו כלל מול אותם נתונים היסטוריים, כך גדל הסיכוי שאחת מהן תיראה מוצלחת מסיבות אקראיות בלבד, והתופעה הזו מוכרת בשם אוברפיטינג. בדיקה מקצועית מבקשת להתגונן מפניה באמצעות הפרדה בין נתוני הפיתוח לנתוני הבחינה, בדיקה על תקופות ועל שווקים שלא שימשו בפיתוח, ובחינה של השאלה אם להתנהגות שנמצאה יש הסבר כלכלי סביר ולא רק התאמה מספרית.

השלב הרביעי הוא המעבר לביצוע, ובו מתגלה לרוב הפער בין המחקר למציאות. עלויות עסקה, פערי ציטוט, סליפג' ומגבלות נזילות מקטינים את מה שנראה על הנייר, ולעיתים הם מבטלים אותו לחלוטין. השלב החמישי הוא הבקרה השוטפת, הכוללת ניטור של פעולות המערכת, השוואה בין ההתנהגות בפועל לבין ההתנהגות הצפויה, ובחינה תקופתית של השאלה אם הכלל עדיין תקף.

ראשית, אין מדובר בניבוי שוק. כלל מסחר אינו יודע מה יקרה, והוא מגיב לנתונים שכבר נמדדו לפי מדיניות שנקבעה מראש. שנית, אין מדובר בהבטחת רווח, ואין בשיטה שום מנגנון המונע הפסד. שלישית, מסחר אלגוריתמי אינו פוטר אף גורם מרישיון ומפיקוח: ניהול כספי אחרים מחייב בישראל רישיון ניהול תיקים מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה-1995, ופעולות מניפולטיביות בשוק אסורות בין אם ביצע אותן אדם ובין אם ביצעה אותן מערכת.

חשוב להוסיף הבחנה שאינה מובנת מאליה: מסחר אלגוריתמי אינו דבר אחד. בין מערכת המפצלת פקודה גדולה של גוף מוסדי לבין מערכת המנהלת רמת חשיפה בתיק ארוך טווח אין כמעט מכנה משותף מלבד העיקרון שהכלל נקבע מראש. השימוש באותו שם לכל אלה יוצר רושם מוטעה של תחום אחיד, ולעיתים הוא משמש בהצגות שיווקיות שאינן מבחינות בין ניהול מוסדר של תיק לבין הבטחות של מערכות מסחר פרטיות, כפי שנדון במדריך על רובוטים למסחר אוטומטי והבטחות תשואה.

רביעית, השיטה אינה מסירה את האחריות מן האדם. מי שקובע את המטרה, את הנתונים, את הספים ואת תנאי העצירה הוא אדם, ומי שנושא באחריות המקצועית כלפי הלקוח הוא בעל הרישיון. הרחבה על גבולות היכולת מופיעה במדריך על מה אלגוריתם יכול ומה הוא לא יכול לעשות בתיק השקעות, והמסגרת הרגולטורית המקומית נסקרת במדריך על הרגולציה על מסחר אלגוריתמי בישראל.

התחום רחב, והוא מתפרש בין הנדסת ביצוע לבין מחקר סטטיסטי, בין רגולציה לבין תשתיות מסחר. הקורא המבקש להעמיק ימצא את התחום מחולק לכמה כיווני קריאה. עולם המסחר בתדירות גבוהה מוסבר במדריך על HFT, עולם הקרנות הכמותיות במדריך על מסחר כמותי, ומקומה של למידת המכונה בתחום נדון במדריך על למידת מכונה בשוק ההון.

אצל אוצרות השיטה משמשת בהקשר השלישי בלבד, כלומר לניהול שיטתי של רמת החשיפה בתיק ארוך טווח ולא למסחר לטווח קצר, כאשר הטכנולוגיה מנתחת באופן מתמשך את מדדי הפחד בשוק האמריקאי ובשוק הישראלי ושואפת להתאים את החשיפה למדיניות ההשקעה שנקבעה ללקוח, וההחלטה בפועל נתונה לשיקול דעתם של מנהלי התיקים המורשים ומלווה בבקרה אנושית רציפה.